יום שישי, 28 באוגוסט 2009

דף עבודה לשיעור "עליית הנאצים לשלטון בגרמניה והאידיאולוגיה הנאצית"

עליית הנאצים לשלטון בגרמניה 1933

בשיעור זה, תערך סקירה בנושא הנסיבות שהביאו לעליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה בשנת 1933. המטרה של השיעור לענות על השאלה כיצד התאפשר להיטלר ולמפלגה הנאצית להשתלט על גרמניה וליישם את האידיאולוגיה הנאצית.

אדולף היטלר היה האיש שהקים את המפלגה הנאצית בגרמניה, הפך לראש ממשלתה והנשיא שלה, פתח במלחמת העולם השניה ויזם את הההשמדה הנוראית של יהודי אירופה. צריך לשאול, כיצד תפס היטלר את השלטון בגרמניה? ומה היו הנסיבות ההיסטוריות שאפשרו לו ליישם את האידיאולוגיה שלו? שאלות אלו חשובות משום שלכאורה, האידואלוגיה הנאצית לא הייתה אמורה להתקבל באהדה במדינה כמו גרמניה (שנחשבה בעיני עצמה ואחרים כמדינה נאורה ומפותחת).

היטלר היה חייל בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה (1914-1918). תבוסתה של גרמניה במלחמה והשפלתה בהסכמי ורסאי (גרמניה חויבה לשלם פיצויים כבדים, שטחים נלחו ממנה וצבאה צומצם), השפיעו עליו ועל האידיאולוגיה שעיצב. היטלר האמין, שגרמניה לא הפסידה במלחמת העולם הראשונה, להפך היא נצחה בשדה הקרב, אך היהודים והקומוניסטים בגרמניה השפיעו על ממשלת גרמניה להיכנע. לאמיתו של דבר הצבא הגרמני נכנע משום שעמד לפני התמוטטות (אבדות רבות, מחסור בציוד ותחמושת). העובדות לא היו חשובות מבחינתו של היטלר, הוא קבע שהיהודים והקומוניסטים "תקעו סכין בלב האומה הגרמנית", הם אלו ששכנעו את הממשלה בגרמניה להכנע באופן משפיל ולכן הם בוגדים.

בשנת 1919 הצטרף היטלר ל"מפלגת הפועלים הגרמנית" שיותר מאוחר שינתה שמה למפלגה ה"נציונאל-סוציאליסטית" (הנאצית). היטלר הצליח לחזק את כוחה של מפלגתו בזכות נאומים חוצבי להבות, תוך ניצול רגשות התסכול של העם הגרמני, שנבעו מהמשבר הכלכלי הקשה.

בנובמבר 1923 ניסה היטלר לתפוס את השלטון בעזרת מהפכה אלימה (פוטש), ניסיון זה נכשל והיטלר נידון למאסר. בעת מאסרו כתב את ספרו "מין קמפף" (מאבקי) ובו הציג את עקרי תפיסתו הגזענית והאנטישמית.

היטלר השתחרר ממאסרו כעבור 9 חודשים (מאסרו קוצר באופן משמעותי), וחזר שוב לפעילות מפלגתית. בשלב זה החליט היטלר לשנות מדיניות: לנסות ולעלות לשלטון באורח דמוקרטי (בבחירות) ורק אח"כ להפוך לשליט יחיד בגרמניה. בבחירות 1924 מפלגתו לא זכתה בתמיכה מרובה. ראו תרשים של תוצאות הבחירות לרייסכטג הגרמני (הפרלמנט) מדצמבר 1924. נקודת המפנה היתה המשבר הכלכלי העולמי בשנת 1929. המשבר הכלכלי עירער את יציבותה הכלכלית והפוליטית של גרמניה. ערכו של המטבע הגרמני (המארק) ירד, מחירי המזון עלו, האבטלה גברה, והממשלה לא יכלה לסייע לאלפי הרעבים. ככל שהעמיק המשבר הכלכלי והפוליטי בגרמניה כך גברה התמיכה בהיטלר ובמפלגתו.

שאלה למחשבה: הסבירו מדוע גברה התמיכה בהיטלר דווקא בתקופת המשבר (פרט לסיבות הכלכליות)? האם תוכלו להצביע על מקרים דומים בהיסטוריה?

בבחירות 1933 זכה היטלר ב 41% מקולות הבוחרים (בזכות תעמולה מסיבית ומסע הפחדה של אנשיו) ומונה למשרת קנצלר (ראש ממשלה) גרמניה. לאחר בחירתו יזם היטלר חוקים שאפשרו לו לעקוף את בית הנבחרים (הרייכסטאג) ואת החוקה. בבחירות נובמבר 1933 זכה היטלר ביותר מ 90% מקולות הבוחרים. באוגוסט 1934, לאחר שאסר את מרבית מתנגדיו, וביטל את חוקיות המפגות האחרות, הפכה המפלגה הנצינאל סוציאליסטית (הנאצית) למפלגה היחידה. היטלר נטל לעצמו גם את תפקיד הנשיא ומפקד הצבא, ובית הנבחרים פוזר – היטלר השתלט על גרמניה והפך לשליט טוטליטרי .

האוייה ששררה בגרמניה בתקופת התחזקות המפלגה הנאצית ובזמן עלייתם לשלטון (1933) הייתה אוירת פחד וטרור. אנשי הס"א (הכוחות החמושים של המפלגה הנאצית) הסתובבו ברחובות, עצרו והיכו אנשים שנחשדו כאוייבי המשטר הנאצי (יהודים, קומוניסטים וגרמנים שנישאו ליהודים או יהודיות).

היטלר קיבל את השלטון באופן דמוקרטי והפך את גרמניה למדינה דיקטטורית. האם מצב כזה אפשרי במדינה דמוקרטית כמו ארה"ב או ישראל?

מהם הבלמים המונעים ממפלגות אנטי-דמוקרטיות להשתלט על מדינה באמצעים דמוקרטיים? על השאלות הללו תדרשו לענות בדף העבודה, בשלב זה רשמו לעצמכם את התשובה בראשי פרקים בלבד.

יום חמישי, 27 באוגוסט 2009

הבהרת המושגים ילדות ונעורים


השיעור שלנו עוסק בילדות ונעורים בתקופת השואה, כדי להתחיל ללמוד את הנושא הזה עלינו להבהיר לעצמנו מהי ילדות ונעורים. במילים אחרות, לברר מה מייחד את הילדות והנעורים מתקופת הבגרות?

כדי לפשט את הניתוח נחשיב את הילדות והנעורים כיחידה אחת. אפשר לומר שהנעורים הם שלב מאוחר של הילדות – שלב ביניים בין ילדות לבגרות.

רשמו לפניכם מספר מאפיינים יחודיים של ילדות ונערות. עליכם להתייחס למאפיינים פיזיים (גופניים וחיצוניים) ולמאפיינים רגשיים (את המאפיין הראשון רשמתי אני כדוגמה)

1) המאפיין הראשון הוא פיזי – זו תקופה של התפתחות וגדילה גופנית ולכן יש לילדים צרכים פיזיים יחודיים (למשל מזון עשיר ומגוון, החלפה תכופה של ביגוד והנעלה בשל הגדילה).

2) לילדים יש לבוש ייחודי, שפה (מילים שלא נמצאים בשימוש המבוגרים), ואופי בילוי מיוחד (בעיקר ע"י משחק).

3) תקופה שבה הילדים אינם נדרשים לדאוג לצרכים הקיומיים שלהם (מזון ביגוד, הגנה) – הם ניתנים להם ע"י ההורים והחברה (באמצעות החוק המגן עליהם). הם מקבלים אחריות על עצמם באופן הדרגתי כהכנה לחיים הבוגרים.

4) בתקופה זו הם אינם כפופים לחוק הדתי או לחוק המדינה באופן מלא – מקבלים יחס מיוחד. למשל ביהדות בנים חייבים בעול מצוות רק לאחר גיל 13.

5) בתקופה זו הם עסוקים לרוב במשחק ובלימוד בבית ובבית הספר כאשר המטרה ללמדם ולהכשירם להיות אנשים בוגרים המסוגלים לקחת על עצמם אחאיות לגורלם ולגורל אנשים אחרים.

האם בתקופת בתקופת החיים בגטאות התקיימו התנאים לקיום ילדות תקינה?

בוודאי שלא וזאת מכמה סיבות:

1) משפחות התפרקו, אבות נלקחו למחנות עבודה. ילדים התמודדו עם מצב שהמבוגרים, שהיו עד אז המגוננים הטבעיים שלהם, הפכו בעצמם לחלשים וחסרי אונים.

2) בשל הקושי בקיום תא משפחתי נורמלי נשללה מהילדים אהבת הורים ומשפחה.

3) בשל המציאות של הרעב והמחסור באמצעי קיום אחרים אי אפשר היה לספק לילדים בטחון קיומי. היהלדים מצאו את עצמם במצב שבו הם נדרשים להשיג מזון, בגדים ותרופות לעצמם ולבני משפחותיהם.

4) הקהילה התקשתה להגן על הילדים משום שהקהילה כולה הייתה במצוקה בלי שום יכולת לערער או להאבק במצב החדש. בנוסף לא היה שום חוק של מדינה להגנת הילדים, ההפך הוא הנכון: הנאצים הפכו את הילדים ליעד לרדיפותיהם (הילדים הם דור העתיד ולכן צריך לפגוע בו).

בשל כך ילדים נאלצו לקחת על עצמם תפקידים שהיו בעבר בתחום אחריותם של המבוגרים (פרנסה, והגנה). "האחריות" החדשה והעדר נוכחות הורים בשעות רבות של היום נתנה לילדים "חופש" גדול יותר מפיקוח מבוגרים. בנוסף, עלה מעמדם של הילדים במשפחה, במיוחד של אלו שהיו שותפים בפרנסה, הם קיבלו "קול" משמעותי יותר מבעבר בהחלטות המשפחתיות.

כאן עולה השאלה האם הייתה בכלל ילדות בשואה? או שמה נוצרה ילדות אחרת, שונה ממאפיניה של הילדות שהגדרנו בתרגיל הקודם?

שאלות נוספות שעולות: האם ילדים ומבוגרים חוו את השואה באותו אופן? האם יש משהו שמאפיין ילדים בשואה בשונה מהמבוגרים?

בשאלות הללו ובשאלות נוספות ינסה הקורס שלנו לנגוע וזאת ע"י קריאה של יומנים ומכתבים שנכתבו ע"י ילדים בתקופת השואה או כזכרונות של מבוגרים על תקופה זו.

קריאת רשות להרחבה:

העמקה בנושא "ילדות במהלך השואה" באמצעות מקורות מאתר האינטרנט של יד ושם מאמר שנכתב ע"י נעמה גזית-חורב, בועז טל, נעמה שי"ק

זהו מאמר טוב היכול לסייע לכם בכתיבת העבודה.

שיעור הפתיחה


"ילדות ונעורים בתקופת השואה" - שיעור פתיחה.

הקראת הסיפור: "רציתי לעוף כמו פרפר" – מאת: חיה גופרית.

תגובות ראשונות של התלמידים לאחר ששמעו את הסיפור.

מה היה החלק הקשה ביותר מבחינתכם בסיפור?

איזה קטע ריגש אתכם ביותר ומדוע?

הסיפור הזה מדגים את מה שנעשה בקורס הזה: ננסה להבין את תקופת הילדות והנעורים בזמן השואה דרך עדויות וסיפורים של מי שהיה שם.

שיטת העבודה שלנו תהייה מיוחדת:

שיטת הלימוד שלנו תהיה שונה ממה שאנחנו מכירים בכיתה. אנחנו נקרא מקורות, יומנים ומכתבים היסטוריים ודרך הדיון בהם, ננסה להבין איך הייתה הילדות ואיזה סוג של ילדות הייתה אז. בניגוד לכיתה, המורה לא יהיה ה"ספק" העיקרי של החומר אלא לכן אחד מכם יש תפקיד חשוב בבניה של הידע הכללי (דרך שאלות שתעלו ותשובות אפשריות שתציגו בדיונים).

חלק גדול מהעבודה והדיון יהיה באמצעות תוכנת מחשב, שאותה תכירו בהמשך.

פרטים אדמיניסטרטיביים

· הקורס יערך אחת לשבוע בחדר מחשבים של ביה"ס (יום א' שעה 7-9) במשך חצי שנת לימודים.

· מנחה הקורס: יורם חיים אפשר לפנות אלי בשאלות, בחדר מורים או בדוא"ל YORAM.HAIM@GMAIL.COM

· ציון הקורס: עבודה + מילוי מטלות הקורס האחרות (השתתפות פעילה בדיונים, עבודות כיתה ועבודות בית והתקדמות).