השיעור שלנו עוסק בילדות ונעורים בתקופת השואה, כדי להתחיל ללמוד את הנושא הזה עלינו להבהיר לעצמנו מהי ילדות ונעורים. במילים אחרות, לברר מה מייחד את הילדות והנעורים מתקופת הבגרות?
כדי לפשט את הניתוח נחשיב את הילדות והנעורים כיחידה אחת. אפשר לומר שהנעורים הם שלב מאוחר של הילדות – שלב ביניים בין ילדות לבגרות.
רשמו לפניכם מספר מאפיינים יחודיים של ילדות ונערות. עליכם להתייחס למאפיינים פיזיים (גופניים וחיצוניים) ולמאפיינים רגשיים (את המאפיין הראשון רשמתי אני כדוגמה)
1) המאפיין הראשון הוא פיזי – זו תקופה של התפתחות וגדילה גופנית ולכן יש לילדים צרכים פיזיים יחודיים (למשל מזון עשיר ומגוון, החלפה תכופה של ביגוד והנעלה בשל הגדילה).
2) לילדים יש לבוש ייחודי, שפה (מילים שלא נמצאים בשימוש המבוגרים), ואופי בילוי מיוחד (בעיקר ע"י משחק).
3) תקופה שבה הילדים אינם נדרשים לדאוג לצרכים הקיומיים שלהם (מזון ביגוד, הגנה) – הם ניתנים להם ע"י ההורים והחברה (באמצעות החוק המגן עליהם). הם מקבלים אחריות על עצמם באופן הדרגתי כהכנה לחיים הבוגרים.
4) בתקופה זו הם אינם כפופים לחוק הדתי או לחוק המדינה באופן מלא – מקבלים יחס מיוחד. למשל ביהדות בנים חייבים בעול מצוות רק לאחר גיל 13.
5) בתקופה זו הם עסוקים לרוב במשחק ובלימוד בבית ובבית הספר כאשר המטרה ללמדם ולהכשירם להיות אנשים בוגרים המסוגלים לקחת על עצמם אחאיות לגורלם ולגורל אנשים אחרים.
האם בתקופת בתקופת החיים בגטאות התקיימו התנאים לקיום ילדות תקינה?
בוודאי שלא וזאת מכמה סיבות:
1) משפחות התפרקו, אבות נלקחו למחנות עבודה. ילדים התמודדו עם מצב שהמבוגרים, שהיו עד אז המגוננים הטבעיים שלהם, הפכו בעצמם לחלשים וחסרי אונים.
2) בשל הקושי בקיום תא משפחתי נורמלי נשללה מהילדים אהבת הורים ומשפחה.
3) בשל המציאות של הרעב והמחסור באמצעי קיום אחרים אי אפשר היה לספק לילדים בטחון קיומי. היהלדים מצאו את עצמם במצב שבו הם נדרשים להשיג מזון, בגדים ותרופות לעצמם ולבני משפחותיהם.
4) הקהילה התקשתה להגן על הילדים משום שהקהילה כולה הייתה במצוקה בלי שום יכולת לערער או להאבק במצב החדש. בנוסף לא היה שום חוק של מדינה להגנת הילדים, ההפך הוא הנכון: הנאצים הפכו את הילדים ליעד לרדיפותיהם (הילדים הם דור העתיד ולכן צריך לפגוע בו).
בשל כך ילדים נאלצו לקחת על עצמם תפקידים שהיו בעבר בתחום אחריותם של המבוגרים (פרנסה, והגנה). "האחריות" החדשה והעדר נוכחות הורים בשעות רבות של היום נתנה לילדים "חופש" גדול יותר מפיקוח מבוגרים. בנוסף, עלה מעמדם של הילדים במשפחה, במיוחד של אלו שהיו שותפים בפרנסה, הם קיבלו "קול" משמעותי יותר מבעבר בהחלטות המשפחתיות.
כאן עולה השאלה האם הייתה בכלל ילדות בשואה? או שמה נוצרה ילדות אחרת, שונה ממאפיניה של הילדות שהגדרנו בתרגיל הקודם?
שאלות נוספות שעולות: האם ילדים ומבוגרים חוו את השואה באותו אופן? האם יש משהו שמאפיין ילדים בשואה בשונה מהמבוגרים?
בשאלות הללו ובשאלות נוספות ינסה הקורס שלנו לנגוע וזאת ע"י קריאה של יומנים ומכתבים שנכתבו ע"י ילדים בתקופת השואה או כזכרונות של מבוגרים על תקופה זו.
קריאת רשות להרחבה:
העמקה בנושא "ילדות במהלך השואה" באמצעות מקורות מאתר האינטרנט של יד ושם מאמר שנכתב ע"י נעמה גזית-חורב, בועז טל, נעמה שי"ק
זהו מאמר טוב היכול לסייע לכם בכתיבת העבודה.
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחק