הסרט" הנחשול" (1981)

הסרט מתאר ניסוי אמיתי שעשה מורה בבי"ס אמריקאי. המורה מחליט לעשות את הניסוי לאחר שאת מתלמידותיו (לורי), שואלת אותו: "כיצד יתכן שהעם הגרמני עמד ושתק מול הדיכוי הפנימי בתוך גרמניה, ומול הזוועות שנעשו ליהודים, לצוענים ולאחרים שנחשבו כנחותים?". חשיבותה של השאלה עולה לאחר שהמורה מספר שרק 10% מהגרמנים היו חברים במפלגה הנאצית.

המורה מחליט לערוך בכיתה "משחק סימולציה" שידגים את התהליך אותו עבר העם הגרמני, לאחר עליית היטלר לשלטון בשנת 1933.

המורה מתחיל את הניסוי בתרגילי שליטה בגוף כדי להגיע לריסון ושקט. התרגילים הללו כללו: ישיבה מתוחה וזקופה, קימה בזמן מתן תשובה, הצדעה.

תוך כדי הניסוי הוא מוסיף סיסמאות קצרות וקליטות, שהם חוזרים עליהם שוב ושוב: כוח ע"י משמעת, כוח ע"י קהילה, כוח ע"ח פעולה, כוח ע"י גאווה, כוח ע"י תנועה, כוח ע"י כוון.

המורה (מר רוס) משקיע גם בליכוד הפנימי של הקבוצה ו"בגאוות היחידה" שלהם ע"י: סמל הנחשול (שיש לו משמעות של כוח, פעולה והשפעה), דגל עם סמל, סמל על השרוול (לנאמניו הגדולים), חולצות בצבע אחיד, כינוס מיוחד רק לחברים.

מהר מאוד התלמידים מתפעלים מכוחו של המורה והופכים להיות מעריצים שלו. כל זאת בשל יכולתו לשלוט בהם ללא עוררין ולהשליט סדר ושקט, שכולם נהנים ממנו.

רוברט, טיפוס מנודה מבחינה חברתית וחזק פיזית, הופך להיות המעריץ הגדול של מר רוס. הוא מבקש ממנו להפוך להיות שומר הראש שלו. הסיבה: הוא חושש שמישהו יפגע במורה. רוברט מרגיש שהוא נולד מחדש בזכות "הנחשול", שהוציא אותו משולי החברה ונתן לו את התחושה שהוא חלק "ממשהו גדול".

הראשונה שמתנגדת לנחשול היא לורי, שטוענת שמדובר בתופעה מסוכנת ושהקבוצה מאבדת את הייחודיות שלה לטובת הליכוד החברתי וההערצה למורה. כאשר היא מתחילה לפעול נגד הנחשול, היא מוצאת עצמה ללא חברים, ובסכנה של ממש (רוצים לפגוע בה, כדי שתפסיק לסכן את "הנחשול".)

בשלב מסוים, מחליט המורה לכנס את כל חברי הנחשול. בכנס אומר מר רוס: "אתם חלק מתנועה גדולה מאוד בכל רחבי ארה"ב, ראו מה השגנו בתוך שבועיים בלבד? אנו עומדים בפני מהפכה גדולה". הקהל שלא ידע שמדובר בדבר שכזה נדהם, ומר רוס ממשיך ומודיע, שבעוד דקות יופיע בפניהם המנהיג שלהם, ההתרגשות בקהל עצומה. מכשירי הטלוויזיה באולם נדלקים ועל המסך רואים התלמידים הנדהמים סרט של אדולף היטלר נואם בפני קהל בגרמניה בשנות השלושים.

בשלב הזה עולה מר רוס שוב על הבמה ואומר שמדובר בניסוי ולא בתנועה אמיתית, שהוכיח "שכולנו יכולנו להפוך לפשיסטים או נאצים טובים", הפשיזם (אידיאולוגיה המעמידה את טובת המדינה או הקבוצה מעל זכויות האדם והפרט) הוא בתוכנו...."קיבלתם את רצון הקבוצה וויתרתם על רצונכם הפנימי".

האספה מתפזרת, רוב הקהל הבין את הניסוי ויצא במבוכה גדולה. מר רוס נשאר עם שומר ראשו, רוברט, שעולמו חרב עליו.

השאלות העולות מצפייה בסרט רבות: על איזה סכנות מצביע הסרט? האם ניסוי כזה היה יכול להצליח בכל זמן ובכל מקום? האם גם בישראל? האם באמת בכל בני האדם יש פוטנציאל להיות "נאצים"? כיצד אפשר לעצור מצב שכזה?

אתם מוזמנים להגיב.

הסרט הנחשול

שלום כולם,

מחר נצפה יחד בסרט הטלויזיה "הנחשול" המתאר ניסוי שעושה מורה להיסטוריה בבית ספר אמריקאי. במהלך הניסוי מדגים המורה לתלמידיו כמה מהר אפשר להפוך אותם לחיילים צייתנים של מהפכה מסוכנת. מהר מאוד דברים יוצאים משליטה. מבוסס על מקרה אמיתי.

הנחשול פרק א' - אנגלית ללא תרגום

הנחשול פרק ב' - אנגלית ללא תרגום

דף עבודה לשיעור "האידיאולוגיה הנאצית והיחס ליהודי גרמניה"

1) קראו את עדותו של שמואל קלנר על ילדתו בשנות השלושים בגרמניה עמ' 1-3, וענו

על השאלות הבאות:

א) שמואל קלנר מגדיר את התעמולה הנאצית כ"שטיפת מוח מוחלטת" תארו את אמצעי שטיפת המוח שננקטו המשטר הנאצי כלפי ילדים גרמנים והסבירו כיצד השפיע כל אמצעי על הילדים בגרמניה.

ב) מדוע לדעתכם השתמש המשטר הנאצי במערכת החינוך כאמצעי להטמעת האידיאולוגיה הנאצית?

קראו את עדותו של אמיר דב על גילויי האנטישמיות בגרמניה בשנות השלושים וענו על השאלות הבאות:

ג) מדוע לדעתו של אמיר דב היהודים בגרמניה לא הבינו שעומדת להתחולל שואה?

ד) האם אתם מסכימים עם הביקורת שיש לדב אמיר על משפחתו? נמקו.

ענו על השאלות בחלון התגובה.

האידיאולוגיה הנאצית והיחס ליהודי גרמניה 1933-1939

בשיעור שעבר, למדנו על הנסיבות שהביאו לעליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה בשנת 1933. למדנו שמשבר הכלכלי והחברתי החמור שהיה בגרמניה לאחר 1929 היה מצע נוח לעליתו של היטלר לשלטון. היטלר הבטיח לעמו מנהיגות חזקה שתוציא את גרמניה מהמשבר בו היא שרויה. הוא גם תיעל את רגשות הקיפוח וההשפלה של הגרמנים כלפי היהודים, הקומוניסטים והמדינות הדמוקרטיות.

בשיעור זה, נלמד את עקרונות האידיאולוגיה הנאצית ונראה כיצד היא יושמה כלפי יהודי גרמניה וזאת ע"י קריאת עדויות של יהודים שחיו באותה תקופה. העדויות יהיו של יהודים שהיו באותה תקופה בגילכם בערך, מעניין לראות כיצד הם ראו את ההתרחשויות מנקודת מבטם.

במקביל להשתלטותו על המשטר בגרמניה, היטלר הטמיע בקרב עמו את האידיאולוגיה שלו. מהם עיקרי האידיאולוגיה הנאצית?

אפשר לחלק את האידיאולוגיה הנאצית לשלושה עקרונות מרכזיים: גזענות, אנטישמיות, לאומנות (פשיזם):

גזענות	חלוקת החברה האנושים לגזעים לפי רמת עליונותם. עליונותו של הגזע הארי ושמירת טוהר הגזע. הגזע הארי הוא גזע האדונים ומתחתיו נמצאים גזעים נחותים כגון הגזע הסלבי (העמים הרוסים) ואחרים.
אנטישמיות	היהודים הם בני הגזע השמי והם מחוץ לסולם הגזעים משום שהם תת-אדם. כלומר שום פעולה, גם לא התנצרות, תהפוך אותם לבני אדם השיכים לסולם הגזעים האנושי. היהודים אשמים בבעיותיה של גרמניה ולכן יש להרחיקם מהגזע הארי כדי שלא יפגעו ב"טוהר הגזע". שימו לב, בשלב הזה היטלר עוד לא החליט שהפתרון לבעיית היהודים הוא השמדה, רעיון שגובש בשנות הארבעים כנראה.
לאומנות (פשיזם)	הלאום הגרמני והמדינה היא ערך עליון, שלטובתו מותר להקריב את זכויות הפרט, כלומר לבטל את עקרונות חופש הפרט (הליברליזם) והדמוקרטיה. גרמניה זקוקה "למרחב מחיה" (שטחים ממזרח לגרמניה) לצורך התפשטות הגזע הארי, לשם כך יש לפתוח במלחמה, כדי להשיג את אותם שטחים.

המשטר הנאצי הטמיע את האידיאוגיה בקרב העם הגרמני שלו במספר דרכים:

1) על-ידי חינוך גזעני ואנטישמי – היהודים הוצאו בהדרגה מבתי הספר הגרמנים והילדים האריים למדו את התורה הגזענית והאנטישמית בביתי הספר. אמצעי זה חשוב מאוד משום שהתלמידים שספגו את האידיאולוגיה הנאצית היו אלו שישמו אותה במהלך השואה.

בתמונה שיעורי גזע בבי"ס גרמני.

2) על-ידי מערכת של תעמולה שכללה כתבות וקריקטורות בעיתונות, מודעות רחוב, עצרות, הפגנות ושידורי רדיו.

בתמונה קריקטורה אנטישמית בעיתון. שימו לב לצורה החיצונית של היהודי. על מה הוא יושב? מה ניסו לומר שם על אופיו של הגזע היהודי?

בתמונה רדיו מהתקופה נאצית בו ניתן היה להאזין לתחנה אחת בלבד – התחנה הנאצית הרשמית תחנות הרדיו של המפגה הנאצית שידרו ללא הפסק תעמולה שיקרית, שבחלקה הופנתה כנגד היהודים. עיתונאים שניסו לכתוב או להשמיע עמדה מנוגדת נאסרו והושתקו.

3) טרור והפחדה – את היטלר לוו בכל מקום אנשי פלוגות הס.א. היו אלו פלוגות של צעירים חמושים ואלימים, שהיו נאמנים למפלגה הנאצית ולא בחלו בשום אמצעי כדי לפגוע במתנגדי המפלגה.

בתמונה מצעד של הס.א במנכן 1923

מי שהתנגד למשטר, נאלץ לשתוק או לחילופין להגר מגרמניה. היו מעטים מאוד שאזרו אומץ כדי לבקר את המשטר ורבים מהעם הגרמני האמינו שגרמניה זקוקה למנהיג חזק כמו היטלר, שיוציא אותה מהמשבר אליו נקלעה ויחזיר את כבודה של האומה.

היחס ליהודי גרמניה

היחס ליהודי גרמניה

במקביל לפעולות ההשתלטות של המפלגה הנאצית על גרמניה, נקטה המפלגה והממשלה הנאצית פעולות כנגד יהודי גרמניה במטרה לגרום ליהודים להגר מגרמניה.

הפעולה הראשונה היתה נסיון לערוך חרם כלכלי על היהודים, כלומר לשכנע את העם הגרמני לא לקנות בחנויות בבעלות יהודים. בראשון לאפריל 1933 נקבע יום חרם על יהודי גרמניה. החרם כלל תעמולה אנטי יהודית ברחובות ובעיתונות (בעיתונים נאמר: היהודים שולטים על הכלכלה, הפגיעה בעסקיהם תציל את הכלכלה הארית) משמרות של פלוגות הסער (ס"א) הועמדו ליד עסקים של יהודים, נכתבו כתובות נאצה כנגד יהודים, ונערכו כינוסים אנטי יהודים (ראו תמונה).

תעמולה אנטי יהודית – למפלגה נאצית היה מנגנון תעמולה מפותח שהעביר מסרים אנטי יהודים, שלנקלטו היטב בלב העם הגרמני. המסר המרכזי היה: היהודים אינם רצויים בגרמניה. בתמונה שלט בכניסה לכפר גרמני: 'תושבי המקום אינם רוצים קשר עם יהודים' .

חקיקה אנטי יהודית – בגרמניה של שנות השלושים נחקקו חוקים ותקנות אנטי יהודיים שמטרתם היתה לבודד את היהודים מהחברה הגרמנית, לשמור על טוהר הגזע, ולפגוע בפרנסתם של היהודים. החקיקה האנטי-יהודית כללה חוקים כגון: איסור שחיטה יהודית (עקב צער בעלי חיים, כביכול), חוק האוסר העסקת פקידים יהודים במשרות ממשלתיות (12% מהיהודים היו פקידים ממשלתיים), הגדרה חוקית מיהו יהודי ומי ארי (חוקי נירנברג), דחיקת היהודים מפעילות ציבורית (אגודות תרבות, מדע וכו').

אלימות – החל משנת 1938 הפכה המדיניות כלפי היהודים לתוקפנית יותר. החקיקה האנטי-יהודית התגברה ואיתה גם תהליך "האריזציה". הרכוש היהודי הועבר ברובו לידיים גרמניות, דרכוניהם של היהודים סומנו באות J, לשמות היהודים נוסף השם ישראל. באוקטובר 1938 ירה יהודי בשם הרשל גרישפן, בדיפלומט גרמני בפריז, וזאת בתגובה על גרוש משפחתו מגרמניה יחד עם עוד 17 אלף מהגרים יהודים-פולנים, שחיו בגרמניה.

הרצח שימש עילה לפוגרום "ליל הבדולח", שאורגן ע"י גבלס שר התעמולה הנאצי. בלילה שבין 9 ל 10 לנובמבר 1938 פשטו יחידות נאציות יחד עם המון רב על מבנים יהודיים בערים שונות בגרמניה (בתי כנסת, מוסדות, בתים פרטיים ועסקים), רצחו, פצעו ניתצו את חלונות הבתים (מכאן השם "ליל הבדולח", הרסו שרפו ושדדו את תוכנם. במסגרת הפרעות נרצחו 91 יהודים, 1000 בתי כנסת נהרסו, 800 עסקים נשרפו ו 30 אלף יהודים נעצרו.

היהודים נדרשו לממן את עלות תיקון נזקי הפוגרום. לאחר ליל הבדולח נחקקו חוקים אנטי יהודים שמטרתם היתה לאלץ את להגר מגרמניה.

ראו בוידאו את עדותו של פרופ' מאיר שוורץ שביתו נהרס בידי הנאצים ב"ליל הבדולח" (עברית)

סרט באנגלית מערוץ ההיסטוריה המתאר את "ליל הבדולח" והאירועים שקדמו לו:

תגובת היהודים כלפי המדיניות הנאצית

ואכן רבים מיהודים החלו להגר מגרמניה (בתמונה נתונים על ההגירה מגרמניה בין השנים 1933-1939) ואחרים בחרו להשאר בה משום שהאמינו שמדובר "בזמנים קשים" שיחלפו או שלא מצאו יעד להגירתם (מדינות העולם לא ששו לקבל אליהם יהודים והגירת יהודים לארץ ישראל הוגבלה ע"י ממשלת המנדט הבריטי).

ההכנות לקראת מלחמה

מיד עם לאחר שנבחר לקלצלר, היטלר החל בהכנות למלחמה, שתאפשר לו לממש את הרעיון של "מרחב המחיה". גרמניה פרשה "מחבר הלאומים" כדי לא להיות מחוייבת להסכמי ורסאי והחלה בפעולות לחיזוק צבאה. בשנת 1935 הוקם "הצבא הגרמני החדש" שמנה חצי מליון חיילים (הוכרז שרות חובה לכל הגברים). מפעלי הצבא יצרו במרץ כלי נשק חדשים והצי הימי גדול הגיע עד ל 35% מגודלו של הצי הבריטי!

מדינות העולם ובראשן צרפת, בריטניה וארה"ב התעלמו מפעולותיו ההתקפיות של היטלר (שכללו גם השטלטות על אוסטריה ושטחים אחרים), משום שחששו ממלחמה עולמית נוספת. הם האמינו שהיטלר יסתפק בהשגיו הנוכחיים ולא יצא למלחמה.

באוגוסט 1939 הסתיימו ההכנות למלחמה, היטלר חתם על הסכם הגנה עם רוסיה וכבש בספטמבר 1939 את פולין "במלחמת בזק" מהירה.

בנקודה זו החלה מלחמת העולם השניה. על מלחמת העולם השנייה וכיבושה של פולין נלמד בשיעור הבא...

עברו עכשיו לדף העבודה של השיעור