יום חמישי, 27 באוגוסט 2009

שיעור הפתיחה


"ילדות ונעורים בתקופת השואה" - שיעור פתיחה.

הקראת הסיפור: "רציתי לעוף כמו פרפר" – מאת: חיה גופרית.

תגובות ראשונות של התלמידים לאחר ששמעו את הסיפור.

מה היה החלק הקשה ביותר מבחינתכם בסיפור?

איזה קטע ריגש אתכם ביותר ומדוע?

הסיפור הזה מדגים את מה שנעשה בקורס הזה: ננסה להבין את תקופת הילדות והנעורים בזמן השואה דרך עדויות וסיפורים של מי שהיה שם.

שיטת העבודה שלנו תהייה מיוחדת:

שיטת הלימוד שלנו תהיה שונה ממה שאנחנו מכירים בכיתה. אנחנו נקרא מקורות, יומנים ומכתבים היסטוריים ודרך הדיון בהם, ננסה להבין איך הייתה הילדות ואיזה סוג של ילדות הייתה אז. בניגוד לכיתה, המורה לא יהיה ה"ספק" העיקרי של החומר אלא לכן אחד מכם יש תפקיד חשוב בבניה של הידע הכללי (דרך שאלות שתעלו ותשובות אפשריות שתציגו בדיונים).

חלק גדול מהעבודה והדיון יהיה באמצעות תוכנת מחשב, שאותה תכירו בהמשך.

פרטים אדמיניסטרטיביים

· הקורס יערך אחת לשבוע בחדר מחשבים של ביה"ס (יום א' שעה 7-9) במשך חצי שנת לימודים.

· מנחה הקורס: יורם חיים אפשר לפנות אלי בשאלות, בחדר מורים או בדוא"ל YORAM.HAIM@GMAIL.COM

· ציון הקורס: עבודה + מילוי מטלות הקורס האחרות (השתתפות פעילה בדיונים, עבודות כיתה ועבודות בית והתקדמות).

13 תגובות:

  1. לפי דעתי החלק הכי קשה בסיפור היה כשהאבא אמר לבתו ולאישתו שהוא רוצה להצטרף לפרטיזנים, אך בדרך ליער תפסו אותו והוא נהרג.
    והחלק שהכי ריגש אותי הוא החלק שבו ההורים אומרים אומרים לילדה שהם ילמדו אותה בבית מבחינתי זה אומר שלמרות התקופה הקשה החיים ממשיכים בכל התחומים.
    אימייל tcpi@walla.co.il

    השבמחק
  2. לדעתי אחד החלקים הקשים ביותר בסיפור היה כשהילדה נאלצה להתחבא בארון עם אימא שלה בכל פעם שבאו אורחים לבית שבו הסתתרו.
    אני חושבת שכשהילדה ראתה את אימא שלה, שאמורה להיות הדמות ששומרת ומגינה עליה, מתחבאת ביחד איתה בתוך הארון ונמצאת במצב של חולשה ושל פחד, תחושת חוסר האונים שלה גברה. התחושה שאין לה על מי לסמוך ואין מי שידאג לה היא מאוד מפחידה.

    הקטע שריגש אותי ביותר היה כשאביה של הילדה סירב לקבל את הצעתה של האם להמתין איתו עד שיקבל תעודת זהות.
    מדהים אותי לחשוב שאדם מוכן לסכן את החיים שלו למען אנשים אחרים.
    קשה מאוד לעבור את המצבים שאנשים נקלעו אליהם בתקופת השואה גם בחברת אנשים קרובים. המחשבה שאדם נאלץ לעבור את המצבים האלה לגמרי לבד נראית לי מזעזעת, ולמרות זאת הוא בחר לעשות זאת למען שלום אשתו ובתו.

    אפרת, ט/2
    efrat53@hotmail.com

    השבמחק
  3. אני חושבת שהקטע הכי קשה בסיפור הוא שהילדה גילתה שדודה שלה וסבתא שלה לא נוסעים לישראל אלא למחנות ההשמדה , זה בעצם הקטע שהיא מבינה שהיא לא תראה אותם יותר .
    הקטע השני הקשה ביותר הוא שהאם ובתה נפרדות מאבא שכביכול אומר שהוא הולך לנסות לחיות ביער עם הפרטיזנים אבל בתוכ תוכו הוא יודע שהוא לא יחזור יותר למרות כל ההבטחות . אני חושבת שהאמא ובתה ידעו גם הם בתוכ תוכם שהאבא לא יחזור יותר אבל ניסו לחשוב שבקרוב הם שוב יראו אותו .
    מאי ט'1
    may811995@walla.com

    השבמחק
  4. לפי דעתי חלק קשה בסיפור זה כשהילדה הלכה לבית הספר עם חברה שלה ביום הראשון וכשהן ניכנסו לכיתה המורה אמר לה שהיא לא יכולה להיכנס כי היא יהודיה

    החלק שריגש אותי בסיפור זה החלק שהמישפחה הסכימה לשמור עליהן בלי תשלום. המישפחה ממש סיכנה את החיים שלה בשבילן וזה ממש לא מובן מאליו

    יעל בר-ניר כיתה ט2
    yael_bn@walla.com

    השבמחק
  5. מבחינתי, החלק הקשה ביותר בסיפור היה כשהילדה ומשפחתה נאלצו להתחבא בדיר חזירים מתחת לאדמה, זה מראה לנו לאיזה מצב הם הגיעו ומה הם הצטרכו לעבור בשביל שלא ימצאו ויהרגו אותם.
    הקטע הכי מרגש בסיפור היה כשהילדה ואמה מצאו משפחה יהודית בערב שבת.

    איילת פטאל ט'6
    ayelet_271@walla.com

    השבמחק
  6. החלק הקשה ביותר בסיפור לדעתי הוא החלק שבו הילדה והאמא נפרדים מהאבא מכיון שהוא רצה להצטרף לפרטיזנים והוא הבטיח להן שיחזור ויפגוש אותן אך זה לא קרה.
    החלק שריגש אותי היה החלק שבו הילדה והאמא חוזרות לעיר שבה חיו ורואות שחיות שמה משפחות אחרות ושפתאום הם ראו משפחה יהודייה לאחר כל זה.

    יובל הרוניאן ט'1

    haroniany@aol.com

    השבמחק
  7. רותם יעיש כיתה ח\3

    שאלות:
    א.מה היה החלק הקשה ביותר מבחינתכם בסיפור?

    ב.איזה קטע ריגש אתכם ביותר ומדוע?

    תשובות:
    א.לדעתי החלק הקשה ביותר בסיפור הוא, שהילדה עיבדה את את ילדותה במילחמה, ומהר מאוד היא הייתה צריכה להבין את המשמעות שרוצים להרוג אותה.
    את כל ילדותה היא צריכה להעביר במחבוא, בלי חברים מישחקים וכו'..

    ב.החלק שריגש אותי בסיפור הוא, שהאבא אמר לביתו שלאחר המילחמה יפגוש אותה, אך לבסוף מגלה הילדה שאביה מת - האבא ידע שהוא הולך ולא יחזור..

    השבמחק
  8. החלק הקשה ביותר בסיפור לדעתי הוא החלק שבו הנצאים כובשים את פולין ומתחילים לתת ליהודים חוקים כגון לא לצאת מהבית אחרי שמונה בערב. החלק הכי מרגש הואשהם חוזרים לערים הקודמות שלהם ומגלים שחיםשם אנשים אחרים.

    שחר עדן ט'2

    השבמחק
  9. מה היה החלק הקשה ביותר מבחינתכם בסיפור?
    הקטע הקשה ביותר בסיפור לדעתי היה שהילדה היתה צריכה להיות בשק תפוחי האדמה בלי לזוז או לדבר ואפילו כמעט בלי לנשום. לא כל ילד בגיל כזה חווה כאלו חוויות ומגלה כזאת אחריות.

    איזה קטע ריגש אתכם ביותר ומדוע?
    הקטע הכי מרגש בסיפור לדעתי היה שהאב החליט לסכן את חייו לטובת האם והבת. הוא החליט ללכת ליערות הפרטיזנים למרות שידע שסיכויו לחיות קלושים מאוד, אך לטובת היקרים לו הוא החליט לסכן את חייו.

    חן פרנסה, ט'3
    chen2236@walla.com

    השבמחק
  10. אופק שטקל

    החלק הכי קשה בסיפור היה כאשר האבא העדיף לתת רק לאמא ולילדה לחיות והוא ניסה להילחם בנאצים במקום לנסות ולהציל גם את עצמו.

    החלק הכי מרגש היה כאשר האם והילדה היו צריכות להיות בארון 4 שעות מבלי לדבר ולילדה בת שש זה בטוח היה קשה מאוד

    השבמחק
  11. הסיפור היה מרגש ,קשה ומעניין ומאוד אהבתי אותו.
    הקטע שהכי קשה שהאב מת ולא יחזור יותר אל הילדה שהבטיח לה שיחזור בסוף הוא לא.
    הקטע שהכי ריגש אותי ושהאב לקח את הסיכון שהוא ימות בשביל משפחתו וזה מרגש.

    איתי קווטינסקי ט1

    השבמחק
  12. לפי דעתי החלק הקשה ביותר בסיפור היה החלק שבו הילדה נפרדה מאביה, ובעצם כבר לא ידעה עם תראה אותו יותר או לא, לדעתי זה הכי קשה כי עם חיים חדשים אפשר להתמודד אבל עם אובדן האבא פחות, הקטע שהכי ריגש אותי הוא שהאבא עזב את הילדה והילדה ידעה איך להתמודד עם זה, היא לא בכתה, היא פשוט הבינה מה קורה.
    תומר מלניצר
    MALAZYAA@GMAIL.COM

    השבמחק
  13. החלק הקשה ביותר (מבחינתי)היה החלק בו הילדה אינה מורשת להיכנס לביה"ס בשל היותה מהעם היהודי.
    בחלק זה הילדה מגלה בגרות שכיום ילדות בנות גילה לא היו מגלות.
    היא גאה במוצא שלה,בעם שלה,בדת שלה ,היהדות.
    הילדה הבינה שהיא אינה מורשת להיכנס לביה"ס, היא התאכזבה מאוד אך עד מהרה גילתה שהיא תלמד אצל אביה ואמה,ואף שמחה מזאת.

    אחד הקטעים שהכי ריגשו אותי הוא הקטע בו האב היה מוכן לוותר (בידיעה או באי-ידיעה) על האפשרות לחיות בחיק משפחתו או בכלל לחיות.
    הוא היה מוכן ללכת לגור במקום לא בטוח כשמשפחתו תעבור לגור בשם בדוי בעיר רחוקה ויחסית בטוחה.
    הוא הלך לחיות לצד הפרטיזנים בעוד אישתו וביתו הלכו לבית של חסידי אומות עולם.

    הקטע השני שריגש אותי היה הקטע בו האישה שבביתה האם והבת היסתתרו היתה מוכנה לכחת סיכון ולהעלותם לעלית הגג.
    היא גילתה נדיבות ואף סיכנה את חייה וחיי משפחתה בשביל להציל את חיהן של שתי יהודיות תמימות ומסכנות שחיו על חשבונה בזמן המלחמה.

    אבישג פחימה ח'3
    avishag_pa@walla.com

    השבמחק