ניסוח שאלת חקר

שאלת חקר צריכה לעמוד בחמישה קריטריונים חשובים: שאלה פתוחה, עשירה, מחוברת, אפשרית ורצוי מערערת.
שאלה פתוחה: (בניגוד לשאלה סגורה) הינה שאלה שהתשובה עליה אינה כן או לא . דוגמה לשאלה סגורה: האם בולגריה השתתפה במלחמת העולם השנייה לצד גרמניה? דוגמה לשאלה פתוחה: מה היו הגורמים שבגללם בולגריה הפכה לבת ברית של גרמניה במלחמת העולם השניה?

שאלה עשירה: שאלה שכדי לענות עליה צריך לערוך עבודת מחקר מקיפה (לקרוא מקורות ראשוניים ומשניים, לנתח אותם, להשוות ביניהם, לבדוק הבטים שונים של תשובה לשאלה, ולעיתים לערוך ראיון עם מקורות חיים). כלומר שאלה שלא מספיק לגשת לאנצקלופדיה ולסכם בקלות את התשובה עליה.

שאלה מחוברת: שאלת חקר צריכה להיות מחוברת ככל האפשר לעולמו הפנימי של הכותב ולתחום התענינותו. היא יכולה להיות מחוברת למעגל המשפחתי, הלאומי, הדתי, למעגל גיאוגרפי מסויים ועוד. השואה במקרה של העבודה שלנו היא נושא בעל "חיבוריות" רבה לבני נוער יהודים וישראלים.

שאלה אפשרית: שניתן לענות עליה בפרק הזמן הקצוב לכתיבת העבודה.

שאלה מערערת: מערערת על מוסכמות, על "דיעות ברורות" ועל "אמיתות מוסכמות". שאלה מערערת מוחקת את סימן הקריאה ובמקומה מציבה סימן שאלה. דוגמה: במשך שנים רבות טענו חוקרי השואה, שהיודנראטים (נציגי המועצות היהודיות שמונו ע"י הנאצים בגטאות) היו משתפי פעולה עם הנאצים! חוקרים אחרים, שלא חששו לשאול שאלה מערערת, מצאו שמרבית היודנראטים לא שתפו פעולה עם הנאצים אלא היו נאמנים לקהילותיהם.

עכשיו נחזור לנושא שבחרנו קודם כדוגמה ונדגים עליו ניסוח שאלת חקר לפי הכללים שלמדנו.



נושא הקורס : ילדות ונעורים בתקופת השואה

נושא העבודה : תנועות הנוער בגטו וורשה
ישנו מיקוד של זמן ומקום (ורשה, בזמן קיומו של הגטו)

שאלת החקר: כיצד התמודדו חברי תנועות הנוער בגטו ורשה עם תחושת היאוש וחוסר האונים?
שימו לב, השאלה ממוקדת מבחינת זמן ומקום.
היא עשירה משום שאפשר לפתח אותה למספר הבטים: פעולות חינוך, פעולות הזנה וסיוע לעניים, הסברה, השתתפות פעילה במרד.